<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ד</h1>
<h2>דף יט.</h2>
ת"ר (ב"מ י"ט ב') מצא שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל אין האשה מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה, ומדקדק התלמוד בזמן שהאשה מודה מיהא יחזיר לבעל ניחוש דילמא כתב[ה] השובר ליתנו בניסן ולא נתנו עד תשרי והלכה היא ומכרה כתובתה בטובת הנאה מניסן ועד תשרי ומוציא את השובר הכתוב בניסן וטורף הלקוחות שלא כדין, הכי גרסינן בכל הספרים ישנים ובספר רב אלפס אמר רבא ש"מ איתא לדשמואל דאמר המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, ולפיכך נאמנת בהחזרת שובר מגו דאי בעיא מחלה (כתובות י"ט א' תד"ה וכגון) דבין בהחזרת שובר בין במחלה אינה משתלמת אלא מה שקבלה (ב"מ כ' א' תד"ה ש"מ) אפילו לרבי מאיר דראין דינא דגרמי בפרק הגוזל (ב"ק ק' א'), וכן נמי משמע בפרק הכותב (כתובות פ"ו א' ותד"ה תיזיל) גבי קריבתיה דרב נחמן וכן ראיתי בתשובת רב שר שלום גאון. ויש להקשות וניחוש שמא נתנה במעמד שלשתן שאינה יכולה למחול כמו שפירשתי במצות מקח וממכר (עשה פ"ב דף קנ"ח ג' בד"ו [הו' בגיטין י"ג א']) ותירץ רבינו יצחק דשמא לא תקנו מעמד שלשתן בכתובת אשה העומדת תחת בעלה דשמא לא תעמוד לגבות לעולם (תו' ב"מ שם).
